בוא איתי היא אמרה מקפלת רגלים, מתאפקת. את ילדה גדולה ואני לא יכול להכנס איתך לשירותים, תעשי פיפי אני פה בחוץ. אני מפחדת! ממה יש לפחד אנחנו בבית, תעשי אני מחכה, ואם תהייה אזעקה? אז נלך לממ"ד הוא פה שני צעדים. אז תשאיר את הדלת פתוחה, טוב, קדימה תעשי.
ילדה בת חמש, לא מהעוטף, ילדה רגילה שהשנתיים האחרונות טרפו אותה והפכו את הפחד למוטיב מוביל. היא אפשר להגיד לה שהמלחמה נגמרה, היא לא, היא אפשר להגיד שלא יהיו טילים ואזעקות כי יש. ילדה בת חמש שלא יוצאת למרפסת לבד, לא מוכנה ללכת לחדר לבד ולא מוכנה להיכנס לשירותים לבד. דור שנדפק.