משלוחים זה מושג חדש יחסית בוודאי בתדירות של היום.

שקנינו מקרר או ספה היו משלחים אותם לביתנו וזה קרה אחת לכמה שנים, שרצינו מוצרים קטנים ניגשנו לחנות, בחרנו, שילמנו אולי בצ'ק ולקחנו, אנחנו היינו המשלחים של עצמנו, זה היה בחינם, המשלוח.

אנחנו כנראה עצלנים יותר ויש יגידו עסוקים מכדי ללכת לחנות לבחור מה שרצינו או היינו צריכים והבחירה נעשית דרך המסך הגדול או הקטן, מדפדפים עם האצבע בין המדפים הוירטואלים ובוחרים מוצר שצריך או לא, זה נראה זול שגם הכסף הוא וירטואלי. לחיצה או שתיים והמוצר בדרך אליך ובכדי לא לדאוג מקבלים מייל פעם או פעמים ביום איפה בדיוק החבילה שלך כרגע, במחסן, בנמל, במכס ואז בטיסה עד שהחבילה מגיעה לנקודת החלוקה או במידה ואנחנו מאוד מפונקים בדלת הבית. ואז הרגע המרגש לפתוח את החבילה ולראות כמה קרוב המוצר לתמונה במסך באם בכלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *