הספד במה הוא מועיל? היות ובדרך כלל נאמר על אדם ששוכב ולא יכול לשמוע או להגיב.
מוטב היה לו המושא של ההספד היה שומע את הדברים בעוד הוא יכול באמת לשמוע ולהגיב, להינות ואולי אף להתעצבן. חבר היה לי שאימץ את משנתו של דן בן אמוץ ועשה לעצמו מסיבת פרידה בטרם קיבל את התואר ז"ל לאחר שמו, ידע הוא כי ימיו ספורים עקב מחלתו וטרח וארגן את סדר המספידים ואף התריע שכול אחד יקבל 5 ד' ולא יותר ודקות אלו צריכות להספיק לתאר את הנפטר בטרם מותו, "אך יה דן יה דן". מספיד, הספד חיבוק ונשיקה לפרידה. וכך אחד אחרי השני ואחת אחר השניה נפרדו המספידים שהנפטר החי שומע מנהנה מהתיאורים ואף טורח לתקן ולדייק פה ושם. לא לשכוח לשלוח במייל את הדברים אמר אולי בכדי שיוכל לקרוא אותם שוב. ואכן שבוע ומקצת לאחר מכן החזיר הנפטר ציוד ולא נדרשו הספדים, הוא כבר שמע הכול. הגידו לאנשים מה אתם חושבים, טוב ופחות טוב, באופן תרבותי ומנומס כיוון שייתכן ולא תספיקו והוא או היא לעולם לא ידעו למה אהבתם או למה שנאתם.